גלאוקומה
גלאוקומה (ברקית) היא מחלה הפוגעת בעצב הראייה. פגיעה בעצב הראיה יכולה להוביל לפגיעה בשדה הראיה ולעיוורון. למחלה זו סוגים שונים, הנפוצים יותר הם גלאוקומה רחבת זווית וגלאוקומה צרת זווית.
בתמונה ניתן לראות עדשה תוך עינית הסובלת מעכירות של קטרקט.
תיאוריות רבות מנסות להסביר ממה נגרמת גלאוקומה, יש שמצביעים על הפרעות בהספקת הדם לראש עצב הראייה,אחרים מדגישים את הלחץ שמופעל על ראש עצב הראייה, ויש דעה שגלאוקומה היא תוצאה של טוקסינים שמצטברים בראש עצב הראייה.
הואיל וגלאוקומה נגרמת בעיקר מלחץ תוך עיני גבוה, מטרת כל הטיפולים הקימים היום להפחית את הלחץ התוך עיני. רופאי העיניים בבדיקתם מחשבים את הלחץ האופטימלי של הפציינט ובבדיקות חוזרות הם מנטרים אותו ומוודאים שאין עליה חריגה בלחץ.
בגלאוקומה זווית פתוחה הפגיעה בראיה ובשדה הראיה נעשת באיטיות ובהדרגתיות לאורך זמן. ברוב המקרים לא מרגישים את הדרדרות והנזק שנעשה הוא בלתי הפיך. לפיכך מכונה מחלת הגלאוקומה "הגנב השקט של הראיה".
לעומת זאת, בגלאוקומה זווית צרה יש סימפטומים פתאומים: ירידה חדה בראייה עם אודם בעין, כאבי ראש, בחילות והקאות.
הואיל ולגלאוקומה רחבת זווית אין סימנים מקדימים יש להגיע מגיל 40 ואילך לבדיקות שגרתיות אצל רופא העיניים. אבחנה מוקדמת של המחלה יכולה להציל את הראיה ולמנוע פגיעה נרחבת בשדה הראיה.
בגלאוקומה זווית סגורה יהיו סימנים כמו: כאב חד בעין, אדמומיות וטשטוש פתאומי בראיה שתלווה בבחילות ובהקאות. במקרה זה יש לפנות מיד לחדר המיון.
לעומת זאת בגלאוקמה רחבת זווית, שבה הנזק לא מגיע בבת אחת אלא לאורך זמן, לא מרגישים כלל בתסמינים, אבל כאשר המחלה תתקדם מספיק ירגיש הפציינט ששדה הראיה שלו הצטמצם. בגלל סיבה זו החל מגיל 40 צריך לקבוע תור לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים ולא לחכות להופעת התסמינים של המחלה..
במידה וקיימים חולי גלאוקומה במשפחה רצוי להגיע כבר מגיל 20 לבדיקות שגרתיות אצל רופא העיניים מאחר והם נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר לחלות בגלאוקומה.
בגלאוקומה מטפלים באמצעות טיפות עינים המורידות את הלחץ התוך עיני, הואיל ולחץ זה גורם את הנזק לעצב הראיה. טיפולים נוספים הם באמצעות כדורים או ניתוחים או באמצעות לייזר.
גלאוקומה זווית סגורה פוגעת בפיתאומיות ונחשבת מצב חירום. במקרה זה יטפלו הרופאים בתרופות, בשימוש בלייזר ובחלק מהמקרים יבצעו ניתוח על מנת להוריד במהירות את הלחץ בעין.
