מהו קטרקט

מהו קטרקט?

קטרקט, בשמו העברי ״יירוד״, היא מחלה המתבטאת בעכירות של העדשה התוך עינית. למעשה, קצת קשה לקרוא ל״קטרקט״ מחלת עיניים כיום, מכיוון שכל אדם החי מספיק שנים יקבל את העכירות הזו בעדשה. כלומר, היום נוטים להאמין שזה דבר פיזיולוגי שקיים בכל עין מתבגרת. קטרקט הוא בין הגורמים העיקריים לירידה בראייה בעולם המערבי, והגורם המוביל לעיוורון במדינות העולם השלישי, מכיוון שאין להן את האמצעים והטכנולוגיה הזמינה לטפל במקרים הללו.

בתמונה ניתן לראות עדשה תוך עינית הסובלת מעכירות של קטרקט.

מהו קטרקט

מהם גורמי הסיכון לקטקרט?

  • גורם סיכון מספר אחד זה גיל. ככל שאדם מזדקן יש יותר שכיחות. זה בגלל אמבריולוגיה של העדשה.
  • אור אולטרא סגול: באולטרה סגול יש אורך גל קצר, תדירות גבוהה ומכאן אנרגיה גבוהה. זה גורם לרדיקלים חופשיים. חשיפה מרובה לשמש גורמת לקטרקט, לא הוכח בבני אדם קלינית.
  • סכרת- הוכח כי סכרת הינה גורם מאיץ לקטרקט. השכיחות עולה בחולי סכרת . בנוסף, יכול לגרום לקטרקט מילדות.
  • תרופות. המפורסמת ביותר – קורטיזון steroids, סטרואידים. כל מי שלוקח קורטיזון, טיפות עיניים סטרואידיות, שאיפות לאסטמה, גורם לקטרקט. מדובר על מתן כרוני.
  • כל מחלה בעין, מחלות של הרשתית, הפרדות רשתית, uvietis מגביר שכיחות של קטרקט.
  • עישון גורם לקטרקט מואץ

סוגי קטרקט

  • גרעיני (Nuclear Sclerosis) – הקטרקט הסנילי, הסוג השכיח ביותר. עכירות פיזיולוגית של העדשה המתגברת ככל שהגיל מתקדם.
  • קורטיקלי (Cortical) – מופיע ככל שהגיל מתקדם. הפגיעה היא באזורים קורטיקלים (היקפיים) של העדשה. הפרעת הראייה בולטת בעיקר בשעות הלילה כתוצאה מהרחבת האישונים בזמן חושך.
  • סאב-קפסולרי אחורי (Posterior SubCapsular) – נובעת כתוצאה מנדידת תאים לקפסולה (מעטפת) האחורית. הסוג שהכי מפריע לראייה, החולה יתלונן על סנוור רב בעיקר בשעות היום.
  • בשל (Mature) – העדשה מלבינה ולפעמים נראית מקומטת, בהמשך יכולה לעבור התנזלות (Hyper Maturation) ולגרום לדלקות עיניים. מחייב ניתוח דחוף להחלפת העדשה.
  • מולד – קטרקט המופיע כבר בלידה, ייתכן וקשור גם לחשיפה למזהמים תוך רחמיים. מהווה מצב חירום ויש לנתח תוך שבוע מהלידה או תוך חודש מהלידה אם המחלה מופיעה בשתי העיניים, כדי למנוע התפתחות עין עצלה ופזילה.

מהם הסימפטומים לקטרקט?

  1. ירידה בראייה – ראייה מטושטשת.
  2. כפל ראייה (דיפלופיה).
  3. סינוור וכתמי צבע (Glare and Halos).
  4. שינוי ברפרקציה – שינוי מיופי (קוצר ראייה) או היפראופי (רוחק ראייה).

   לא נראה עין אדומה, דמע מוגבר או תלונות על כאבים המאפיינות מחלות עיניים אחרות הפוגעות בראייה
   כאשר יש לנו עלייה גדולה במספר לכיוון המינוס בגיל המבוגר, זה מדליק לאופטומטריסט נורה אדומה ומחשיד לקטרקט.

כיצד מטפלים בקטרקט?

תלוי במידת הקטרקט. בקטרקט מתחיל ומתון, כאשר יש לנו רק שינוי במרשם ואין הפרעה לתפקוד הראייתי, עדכון במשקפיים יכול להספיק. לעומת זאת, כאשר הקטרקט כבר מתקדם, תיקון חיצוני של משקפיים אינו מספיק ועל כן יש לנתח. הניתוח כיום הוא ניתוח פשוט מאוד ונפוץ, האורך בין 10 דק׳ ל-30 דק׳. לרוב הניתוח נעשה בהרדמה מקומית. תהליך הניתוח כולל ריסוק העכירות בעדשה הקיימת והוצאת העכירות. במקום העדשה המקורית, מושתלת עדשת פלסטיק מיוחדת שגורמת לנו לראות בצורה נקייה יותר.

כמה זמן אחרי ניתוח הקטרקט אני צריך להגיע לאופטומטריסט?

המרשם של הפציינט מתייצב לאחר כחודש ימים לערך, אך לרוב מנתחים עין אחת ורק לאחר פרק זמן מסוים את העין השנייה. במשך הזמן הזה, המשקפיים של הפציינט אינם מעודכנים, ועל כן יש לפנות לאופטומטריסט בכדי שימליץ על פתרון זמני והחלפת העדשות במשקפיים עד התייצבות המרשם ולאפשר תפקוד מלא ונוח.

מהו קטרקט משני (PCO)?

קטרקט משני מתרחש אחרי 20% מניתוחי הקטרקט הנעשים היום, יכול להיות אחרי חודש/ שנה/ 5 שנים לאחר ניתוח הקטרקט.
מדובר בגדילה מחודשת של תאי אפיתל (התאים מהם מורכבת העדשה הפיזיולוגית המקורית שהוצאה בניתוח הקטרקט) על העדשה המושתלת החדשה.
במהלך ניתוח הקטרקט דואגים המנתחים להוציא את כל התאים של העדשה המקורית כדי למנוע את התהליך של הגדילה המחודשת, אבל לעיתים לא ניתן לעשות זאת ולכן יתכן והפציינט ירגיש שוב את תסמיני הקטרקט למרות שכבר עבר את הניתוח בעין הזו.
התיקון של מצב זה הוא אפשרי ונחשב לפשוט יחסית. הרופא מסיר את העכירות שנוצרה באמצעות קרני לייזר ואז העדשה חוזרת להיות צלולה.
זווית העין היא האזור האנטומי שדרכה מתנקז הנוזל שנוצר בעין. בגלל הפרעה לניקוז יכולה להתפתח הגלאוקומה.

דילוג לתוכן